<h1>ראבי"ה סימן תרט"ו</h1>
<h2>דף י:</h2>
איתמר נויי סוכה אין ממעטין בסוכה, פירוש בגובהה, אמר רב אשי ומן הצד ממעטין, פירוש להפחית מ[שבעה] טפחים ומשהו שהוא משך הסוכה. ובנויי סוכה המופלגים ממנה ארבעה קיימא לן כרב חסדא וכרבה בר רב הונא. מותר לישן בכילה בסוכה ואף על פי שגבוהה עשרה טפחים, וטעמא דלא אתי אוהל עראי ומבטל אהל קבע, לא שנא כילה ולא שנא מטה. ולית הילכתא הכי, וכן פסק בהלכות גדולות ופירוש רבינו חננאל וביסוד דרבינו אלפסי. וראיה מדאמרינן בסוף פירקין הלכה העושה סוכתו כמין צריף [י"ט ע"ב] וכו' אביי אשכחיה לרב יוסף דהוי קא גני בכילת חתנים בסוכה וכו', ומוכח התם דטעמא משום דשיפועי אוהל הוא דלאו כאוהלים דמי, אבל ביש לה גג אסור, דמתניתא יחידאה היא וכו', כדאיתא התם. ועוד מדגרסינן בפרק הישן הלכה חולים ומשמשיהן [כ"ו ע"א] רבא שרי לרב אחא למיגני בכילה בסוכה משום בקי, פירוש דמצטער פטור מן הסוכה, הא לאו הכי לא. ומיהו לגבי שבת מסקינן בפרק רבי אליעזר [אומר תולין] [קל"ח ע"ב] גבי כילת חתנים וכו' אבל יש בשיפועה טפח שיפועי אהלים כאהלים דמי. ותו גבי טומאה תנן באהלות [פ"ז מ"ב] כל שיפועי אהלין כאהלין. ומה שהחמירו גבי סוכה, נראה טעמא משום דדמי לסוכה תחת סוכה. ורבינו זקיני פסק כרבה בר רב הונא דבכל ענין מותר לישן בכילה בסוכה.
